תנועת הגירה של פיגמנטים לבנים
תנועת הגירה של פיגמנטים לבנים
מסגירה התגודדיות
של מלאכים מסביב לזקן
שישן על הספסל
וחוצה את עובי הלילה
במעילו המטולא זמנים אחרים
זמני הנדידה של החושך והאור
ניבטים במגבעתו משנים קדמוניות
מאיץ בלחיי כתם אדמדם
ששכחתי מקיומו
יפה הדיבור בכתמים.
רק הילד הטהור שמאחורי עיניך ובליבך הטוב, מסוגל לראות מלאכים סביב לקבצן הישן על הספסל. כל האחרים אינם מסוגלים.
מקסים, איזו נקודת מבט אנושית וגבוהה אימצת לך בשיר, איזו התבוננות אנושית! אומרים ,שככה נראים צדיקים מוסווים אחד מל"ו ,מי יודע איזה עולם מסתתר מאחורי קבצן עלוב על ספסל, איזה עבר אילו איכויות איזה היסטוריה – טקסט שלם ,עלום ומסתורי, אוהבת את ההתבוננות שלך
שיר מאוד יפה. אני מצטרף לחנה, אכן "אור זרוע לצדיק, וליִשרי-לב שמחה". היפה בעיניי הוא השילוב בין פיזי, ביולוגי בשיר והעניין האישי המטפיזי, שעובר דרך הומלס השוכב על הספסל ומשפיע כל כך על הדובר, על נפשו ועל עורו. רני.
אהבתי.